חדש בסטאדיס! חוגי העשרה בספרדית לדוברי מתמטיקה. לחצו כאן
חזור

מאקרו א', שאלות - חלק שלישי

אחר הצהריים טובים,


 


יש לי מספר שאלות בנוגע לחלק השלישי בקורס מאקרו א'. 


תודה רבה על העזרה! אתם אדירים.


 


השאלות:


 


1.) חלק שלישי, מודל AD-AS, דקה 08:05 (שינוי ב – a בISLM משק פתוח) למה שינוי ב – a זה תזוזה על גבי העקומה? אם נניח שמקור השינוי הוא ב – C או G אז צריך להזיז את העקומה, לא? במשק סגור, כש-C (שינוי במרכיב האוטונומי של הצריכה), I או G (הרחבה פיסקלית) השתנו, הזזנו את העקומה.


2.) חלק שלישי, מודל AD-AS, דקה 09:05: למה במשק פתוח הביקוש לכסף לא משתנה? מה יקרה אם אמריקאים רוצים יותר שקלים?


3.) חלק שלישי, שאלה כללית לגבי שע"ח נייד: אם ישאלו אותי: "במשק עם שע"ח נייד, מה קורה ל – E בין הטווח הקצר לבינוני?", אני לא יכול לדעת, נכון?


4.) חלק שלישי, שאלה כללית לגבי שע"ח נייד: כשהמחירים עולים בטווח הקצר לאחר הרחבה מוניטרית בשע"ח נייד, יכולות להיות (אם נקודת החיתוך הראשונה של IS ו – LM היא מתחת לריבית העולמית) שתי השפעות מנוגדות על שער החליפין הריאלי = רמת המחירים עולה (מכנה) ושער החליפין הנומינלי עולה (מונה). איך ניתן לדעת במקרה כזה מה קורה לשער החליפין הריאלי? כלומר, האם יכול להיות מצב שבו העלייה ב-P הייתה עד כדי כך גדולה \ קטנה, שגם לאחר ההתאמה של IS והעלייה \ ירידה ב-E, e עדיין יהיה קטן \ גדול יותר בהשוואה לטווח המיידי? או שבהיעדר שינויים ב – C, I ו – G, התזוזה שמאלה של עקומת IS תצביע על כך ש –  e בהכרח ירד?


5.) חלק שלישי, עלייה בריבית העולמית במשק עם שע"ח נייד, דקה 08:50: ממה שהבנתי, עצם זה שעקומת IS הירוקה נמצאת מימין לעקומת IS השחורה ישר אומר לנו ש – NX בסה"כ גדל, כי לא השתנה שום דבר ב – C, I ו – G ולכן ניתן לייחס את התנועה של IS אך ורק לשינויים ב – e (ו-NX). האם זה נכון לומר שאכן שום דבר לא השתנה ב- I, אם הריבית העולמית עלתה? או שהכוונה שלך הייתה רק לכך ששום דבר *אקסוגני* לא קרה ל – I, ואתה מתייחס לשינויים אנדוגניים ב – I כתנועה "על העקומה" ולא "של העקומה"?


6.) חלק שלישי, שאלה כללית לגבי שע"ח נייד: כשנאמר שבמשק עם שע"ח נייד עקומת IS מתאימה את עצמה לריבית העולמית, הכוונה היא שבמצב זמני שבו הריבית במשק לא שווה לריבית העולמית, עקומת IS תזוז ימינה או שמאלה כדי לוודא שהיא פוגשת את LM בשיווי משקל שייתן שהריבית במשק שווה לריבית עולמית?


המון תודה!


דניאל


 

תגובות

היי דניאל :)
תודה על המחמאות.


1) לגבי השאלה הראשונה:
a=C+I+G
הסיבה שעקומת IS יורדת משמאל לימין היא בגלל שעלייה בריבית גוררת ירידה ב-I ומכאן שהתוצר קטן (ו-C קטן). I ו-C נמצאים בתוך a ולכן שינוי ב-a זאת תזוזה על העקומה.
כמובן שיש שינויים ב-I או ב-C שהם אקסוגניים ומזיזים את העקומה אבל מבחינת ההגדרה a זאת תזוזה על העקומה כמו ש-I זאת תזוזה על העקומה.  

2) אנחנו מניחים שהביקוש לכסף תלוי חיובית בתוצר (מניע העיסקאות) ושלילית בריבית הנומינלית (מניע הסיכון). זאת ההנחה במודל. אם אמריקאים רוצים יותר שקלים (ופחות דולרים) אז זה מגדיל את היצע מט"ח ומשנה את שער החליפין של הדולר מול השקל אבל זה לא משנה את הביקוש לכסף.

3) נורא תלוי במה קרה בשאלה. האם התוצר גדל מעבר לתוצר תעסוקה מלאה או קטן מתחת וכמובן מה השינוי עצמו. כל מקרה לגופו.

4) ענית לעצמך נכון: בהיעדר שינויים אקסוגניים ב-C,I,G או NX בהכרח מתקיים שאם עקומת IS זזה שמאלה אז e קטן. אני משתמש בטריק הזה הרבה כדי לפתור תרגילים.

5) גם פה ענית לעצמך מצוין. כל עוד לא חל שינויים *אקסוגניים* ב-IS, ניתן להסיק מה קרה ל-e על סמך המיקום שלה. השינוי ב-C, I וכו' זאת תזוזה על העקומה ולא של העקומה (בגלל שינויים בריבית או בתוצר).

6) בדיוק. וזה נובע בגלל תנועות הון שמשנות את שער החליפין.

מקווה שהכל מובן,
ניר